כמה שעובדים וכמה שמרוויחים, זה לא מספיק...​

כמה שעובדים וכמה שמרוויחים, זה לא מספיק. המינוס גדל ולא מצליחים לחסוך שקל. 
אולי רק 300 ש"ח, את קצבת הילדים (בשביל המצפון).
את הטיול המשפחתי השנתי, שוב נחלק ל- 12 תשלומים.
מקסימום ניקח עוד הלוואה קטנה.
אולי אני אמשוך את הפיצויים מהמקום שעבדתי בו לפני 3 שנים?


הדברים שאני כותבת כאן, משקפים מציאות של משפחות רבות.
לא מדובר על משפחות עם הכנסה ממוצעת.
מדובר על משפחות עם הכנסה גבוהה בהרבה מהממוצע. כן. אולי זה אתם?

רק בשבוע האחרון, נפגשתי עם 3 משפחות כאלו.
זוגות שנמצאים בתפקידים בכירים.
וזה מתסכל. וממשיכים באותה דרך-לא דרך, ודואגים "לצ'פר" את עצמנו על הדרך.

הבשורה הטובה היא שאפשר לשנות את זה.
אפשר גם להשיג שליטה על הכסף, וגם להמשיך להנות.
צריך לעצור, לבחון את המצב שנמצאים בו, להחליט מה רוצים לעצמינו ו"לחשב מסלול מחדש".

אחד הערכים שאני מאמינה בהם ומיישמת אותם עם כל משפחה, הוא *גמישות*.
כל משפחה ומה שמתאים לה.
כל משפחה והדרך שהיא מאמינה בה.
אני שם כדי לתת את הכיוון, את הכלים ואת המסגרת.

משפחה שמצליחה כלכלית, היא לא משפחה שחיה בצמצום.
משפחה שמצליחה כלכלית היא זאת שיודעת לאזן בין היכולת לבין הצרכים והרצונות.
היא זאת שחושבת על העתיד ולא רק על ההווה.

ואסיים עם משפט ששמעתי השבוע, בסיום פגישה עם אחת המשפחות:

💬"איתך זה אחרת. איתך זה לא דיאטת כאסח. 
איתך זה ריצה למרחקים ארוכים, בזכות המקום שאת נותנת גם להנאות החיים"
🗨️


פה לכל שאלה 🙂
רונית

*תודה ל Avner Libman על תמונה מעוררת מחשבה.​